אלי ליין שילוח בינלאומי בע"מ נ' דידו שיווק ויצור מוצר

פסק דין

התובעת הגישה נגד הנתבעת, תביעה על סך 9,839 ₪, בגין חוב עבור הוצאות מימון, אשר בהן נשאה התובעת בגין סכומים ששילמה עבור הנתבעת במסגרת שירותי שילוח בינלאומי, אשר ניתנו לנתבעת על ידה. התובעת טוענת כי סוכם על ריבית והצמדה בשיעור של 18% בגין תשלום התמורה על ידי עבור השירותים על ידי הנתבעת בפריסת תשלומים (תמורה שכוללת סכומים ששילמה התובעת עבור הנתבעת לגורמים שונים ובהם שלטונות המכס, יצרנים בחו"ל, חברות ספנות ועוד). טענת ההגנה העיקרית של הנתבעת הנה כי היא מעולם לא התבקשה לשלם הוצאות מימון ואילו הייתה יודעת כל כך הייתה משלמת את התמורה במזומן. בנוסך לכך העלתה הנתבעת טענות שונות נוספות.

הצדדים הסכימו שבית המשפט יפסוק בדרך של פשרה, על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, ללא נימוקים. בנוסף הסכימו הצדדים, כי בית המשפט יהיה רשאי לדחות את התביעה או לקבל אותה באופן חלקי או מלא וכי נושא ההוצאות יוכרע בנפרד.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות והתרשמתי מטענות הצדדים ומהמסמכים שלפני, החלטתי לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת, סך של 6,000 ₪ בגין התביעה (כולל הפרשי הצמדה וריבית עד להיום) וכן את אגרת ההוצל"פ ואת אגרת בית משפט וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 1,000 ₪ + מע"מ וזאת בנוסף להוצאות שנפסקו בגין ביטול פסק הדין.

הנתבעת הפקידה בקופת בית המשפט עד היום 12,610 ₪. מתוך סכום זה, הועבר לתובעת, כמפורט בהודעתה על הגשת תצהיר עדות, 5,920 ₪ (מתוכו 870 ₪ הוצאות על ביטול פסק הדין לפי החלטתי מיום 25.7.10 והיתרה בסך של 5,050 ₪ בגין העברת הפיקדון של 5,000 ₪ ופירותיו לפי פסק הדין מיום 1.6.10, שבוטל לאחר מכן). לפיכך, היתרה שמופקדת כרגע בקופת בית המשפט עומדת על 6,090 ₪.

משמעות הדבר כי התובעת כבר קיבלה על חשבון פסק הדין דנן 5,050 ₪. בא כוח התובעת יגיש, אפוא, פסיקתא לחתימה, עם חישוב של הוצאות האגרות ובהתאם לכך אורה על העברת סכום נוסף מתוך הפיקדון שנותר בקופה לידי התובעת, להשלמת תשלום פסק הדין ועל השבת היתרה לנתבעת.

ניתן היום, ד' תשרי תשע"א, 12 ספטמבר 2010, בלשכתי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: